<h1>ספר הנייר הלכ' בכור בהמה</h1>
<h2>דף ב:</h2>
ובר ישראל דאיתייליד ליה בכור מחמריה מיחייב למיפרקיה באימרא וחייב ליתנו לכהן ודוקא בוכרא דחמרא אבל בוכרא דשאר בהמה טמאה לא מיחייב למיפרקיה, ומצוה למיפרקיה לאלתר ואין צריך להמתין עד ל' יום, ישראל שהלוה מעות לגוי על בהמתו או גוי שהלוה על חמורו וביכר פטור מן הבכורה מאחר שיד גוי באמצע. ונהגו בזמן הזה לשתף בו גוי או ללות מחצה או פשוט על החמור ובכך נפטר מן הבכורה. א"ר חנינא [בכורות ה' ע"ב] שאלתי את ר' אליעזר בבית מותבא רבה מה נשתנו פטרי חמורים מכל מיני שאר בהמה ואמר לי מפני שסייעו את ישראל כשיצאו ממצרים לישא כספם וזהבם. נאמן בעל המקח לומר זה בכור, וכן נאמן אדם לומר זה בני בכורי, ונאמן הדיין לומר לזה זכיתי ולזה חייבתי כשבעלי הדין לפניו.
<h2>דף ג:</h2>
ובר ישראל דאיתייליד ליה בכור מחמריה מיחייב למיפרקיה באימרא וחייב ליתנו לכהן ודוקא בוכרא דחמרא אבל בוכרא דשאר בהמה טמאה לא מיחייב למיפרקיה, ומצוה למיפרקיה לאלתר ואין צריך להמתין עד ל' יום, ישראל שהלוה מעות לגוי על בהמתו או גוי שהלוה על חמורו וביכר פטור מן הבכורה מאחר שיד גוי באמצע. ונהגו בזמן הזה לשתף בו גוי או ללות מחצה או פשוט על החמור ובכך נפטר מן הבכורה. א"ר חנינא [בכורות ה' ע"ב] שאלתי את ר' אליעזר בבית מותבא רבה מה נשתנו פטרי חמורים מכל מיני שאר בהמה ואמר לי מפני שסייעו את ישראל כשיצאו ממצרים לישא כספם וזהבם. נאמן בעל המקח לומר זה בכור, וכן נאמן אדם לומר זה בני בכורי, ונאמן הדיין לומר לזה זכיתי ולזה חייבתי כשבעלי הדין לפניו.
<h2>דף ה:</h2>
ובר ישראל דאיתייליד ליה בכור מחמריה מיחייב למיפרקיה באימרא וחייב ליתנו לכהן ודוקא בוכרא דחמרא אבל בוכרא דשאר בהמה טמאה לא מיחייב למיפרקיה, ומצוה למיפרקיה לאלתר ואין צריך להמתין עד ל' יום, ישראל שהלוה מעות לגוי על בהמתו או גוי שהלוה על חמורו וביכר פטור מן הבכורה מאחר שיד גוי באמצע. ונהגו בזמן הזה לשתף בו גוי או ללות מחצה או פשוט על החמור ובכך נפטר מן הבכורה. א"ר חנינא [בכורות ה' ע"ב] שאלתי את ר' אליעזר בבית מותבא רבה מה נשתנו פטרי חמורים מכל מיני שאר בהמה ואמר לי מפני שסייעו את ישראל כשיצאו ממצרים לישא כספם וזהבם. נאמן בעל המקח לומר זה בכור, וכן נאמן אדם לומר זה בני בכורי, ונאמן הדיין לומר לזה זכיתי ולזה חייבתי כשבעלי הדין לפניו.
רחל שילדה כמין עז ועז שילדה כמין רחל פטורה מן הבכורה שנ' [במדבר י"ח] אך בכור שור או בכור כשב עד שיהא הוא שור ובכורו שור וכן כשב וכן עז. פרה שילדה כמין חמור פטורה מן הבכורה. ומה הן באכילה, טהורה שילדה טמאה מותרת באכילה וחמור שילדה פרה טמאה, דהיוצא מן הטהור טהור מן הטמא טמא. ולעניין פטר חמור הוא הנקרא בכור בהמה טמאה.
<h2>דף יג.</h2>
ובר ישראל דאיתייליד ליה בכור מחמריה מיחייב למיפרקיה באימרא וחייב ליתנו לכהן ודוקא בוכרא דחמרא אבל בוכרא דשאר בהמה טמאה לא מיחייב למיפרקיה, ומצוה למיפרקיה לאלתר ואין צריך להמתין עד ל' יום, ישראל שהלוה מעות לגוי על בהמתו או גוי שהלוה על חמורו וביכר פטור מן הבכורה מאחר שיד גוי באמצע. ונהגו בזמן הזה לשתף בו גוי או ללות מחצה או פשוט על החמור ובכך נפטר מן הבכורה. א"ר חנינא [בכורות ה' ע"ב] שאלתי את ר' אליעזר בבית מותבא רבה מה נשתנו פטרי חמורים מכל מיני שאר בהמה ואמר לי מפני שסייעו את ישראל כשיצאו ממצרים לישא כספם וזהבם. נאמן בעל המקח לומר זה בכור, וכן נאמן אדם לומר זה בני בכורי, ונאמן הדיין לומר לזה זכיתי ולזה חייבתי כשבעלי הדין לפניו.
ובכור בהמה טהורה דאיתייליד ליה לישראל בעדריה אסור למשחטיה עד דהוי ביה מומא ממילא, ואסור להטיל בו מום כגון לנותן לישא באוזנים למיכליה לכלביה שנ' [ויקרא כ"ב] לא יהיה בו מום קרי ביה לא יהיה, ואם נפל ביה מומא צריך למיחזיה לחכם ואם נפגמה אוזנו מן הסחיס טנדרון בל' ולמעלה או מום אחר קבוע שאינו חוזר מותר לשוחטו. וחכם אינו רואה מומין לעצמו. ודווקא כשכולה של ישראל אבל יש לגוי חלק בה אין נוהג בה דין בכורה, וטוב להקנותה לגוי קודם שתלד ויקנה לו ויקבל פשוט ממנו או מחצה ויקנה הראש או הריאה או אחד מהאברים שהנשמה והחיות תלויות בו. המטיל מום בבכור לוקה את הארבעים, הלוקח בהמה מחבירו ואינו יודע אם בכרה הלכה כר' יוחנן דאמר חולין [בכורות כ"א ע"ב], ואין עליו דין בכור וכן הלכה. כהנים ולוים אעפ"י דפטורים מפדיון הבן ומפטר חמור חייבין בבכור בהמה טהורה וכן הלכה.
<h2>דף כא:</h2>
ובכור בהמה טהורה דאיתייליד ליה לישראל בעדריה אסור למשחטיה עד דהוי ביה מומא ממילא, ואסור להטיל בו מום כגון לנותן לישא באוזנים למיכליה לכלביה שנ' [ויקרא כ"ב] לא יהיה בו מום קרי ביה לא יהיה, ואם נפל ביה מומא צריך למיחזיה לחכם ואם נפגמה אוזנו מן הסחיס טנדרון בל' ולמעלה או מום אחר קבוע שאינו חוזר מותר לשוחטו. וחכם אינו רואה מומין לעצמו. ודווקא כשכולה של ישראל אבל יש לגוי חלק בה אין נוהג בה דין בכורה, וטוב להקנותה לגוי קודם שתלד ויקנה לו ויקבל פשוט ממנו או מחצה ויקנה הראש או הריאה או אחד מהאברים שהנשמה והחיות תלויות בו. המטיל מום בבכור לוקה את הארבעים, הלוקח בהמה מחבירו ואינו יודע אם בכרה הלכה כר' יוחנן דאמר חולין [בכורות כ"א ע"ב], ואין עליו דין בכור וכן הלכה. כהנים ולוים אעפ"י דפטורים מפדיון הבן ומפטר חמור חייבין בבכור בהמה טהורה וכן הלכה.
<h2>דף לד.</h2>
ובכור בהמה טהורה דאיתייליד ליה לישראל בעדריה אסור למשחטיה עד דהוי ביה מומא ממילא, ואסור להטיל בו מום כגון לנותן לישא באוזנים למיכליה לכלביה שנ' [ויקרא כ"ב] לא יהיה בו מום קרי ביה לא יהיה, ואם נפל ביה מומא צריך למיחזיה לחכם ואם נפגמה אוזנו מן הסחיס טנדרון בל' ולמעלה או מום אחר קבוע שאינו חוזר מותר לשוחטו. וחכם אינו רואה מומין לעצמו. ודווקא כשכולה של ישראל אבל יש לגוי חלק בה אין נוהג בה דין בכורה, וטוב להקנותה לגוי קודם שתלד ויקנה לו ויקבל פשוט ממנו או מחצה ויקנה הראש או הריאה או אחד מהאברים שהנשמה והחיות תלויות בו. המטיל מום בבכור לוקה את הארבעים, הלוקח בהמה מחבירו ואינו יודע אם בכרה הלכה כר' יוחנן דאמר חולין [בכורות כ"א ע"ב], ואין עליו דין בכור וכן הלכה. כהנים ולוים אעפ"י דפטורים מפדיון הבן ומפטר חמור חייבין בבכור בהמה טהורה וכן הלכה.
<h2>דף לז.</h2>
ובכור בהמה טהורה דאיתייליד ליה לישראל בעדריה אסור למשחטיה עד דהוי ביה מומא ממילא, ואסור להטיל בו מום כגון לנותן לישא באוזנים למיכליה לכלביה שנ' [ויקרא כ"ב] לא יהיה בו מום קרי ביה לא יהיה, ואם נפל ביה מומא צריך למיחזיה לחכם ואם נפגמה אוזנו מן הסחיס טנדרון בל' ולמעלה או מום אחר קבוע שאינו חוזר מותר לשוחטו. וחכם אינו רואה מומין לעצמו. ודווקא כשכולה של ישראל אבל יש לגוי חלק בה אין נוהג בה דין בכורה, וטוב להקנותה לגוי קודם שתלד ויקנה לו ויקבל פשוט ממנו או מחצה ויקנה הראש או הריאה או אחד מהאברים שהנשמה והחיות תלויות בו. המטיל מום בבכור לוקה את הארבעים, הלוקח בהמה מחבירו ואינו יודע אם בכרה הלכה כר' יוחנן דאמר חולין [בכורות כ"א ע"ב], ואין עליו דין בכור וכן הלכה. כהנים ולוים אעפ"י דפטורים מפדיון הבן ומפטר חמור חייבין בבכור בהמה טהורה וכן הלכה.
